בדידות היא בעיה נפוצה בקרב גמלאים. סקר ארצי מצא שכמעט כל אדם שני בגילאי 65+ מדווח על תחושת בדידות שחווה במהלך השבוע. ככל שעולה הגיל תחושת הבדידות עולה.

מודיעין היא עיר חדשה, שהגמלאים החיים בה הגיעו אליה לאחר שחיו במשך שנים רבות במקום אחר בו היו שורשיהם. הם לרוב מגיעים בעקבות הילדים ולעיתים לא מכירים אחרים בגילם. בנוסף, בעיר יש מרכזים שכונתיים רבים, כך שאין מקום מפגש מרכזי אחד וההגעה למרכזים האלה דורשת תחבורה שלא תמיד זמינה לכולם.

פרויקט "בית חם" הגיע לעיר דרך מקדמת הבריאות בעירייה מיכל אלימלך, בשיתוף עם ארגון אשל-ג'וינט, לפני שנתיים. בשנה האחרונה הצטרפה לפרויקט העמותה למען הקשיש ומספר ה"בתים החמים" גדל לשמונה, כשמשתתפים בפרויקט למעלה ממאה קשישים ויש ביקוש לבתים נוספים בעיר. שניים כאלה כבר בהקמה.

מטרת הפרויקט היא ליצור קבוצה חברתית של גמלאים בתוך השכונה, לשם יצירת קשרים חברתיים ויחסי שכנות של אנשים בגיל משותף, בעלי רקע משותף. לאחרונה נפתח "בית חם" בשפה האנגלית לגמלאים שמעדיפים לדבר בשפת האם שלהם. יש מארחים מוגבלים בתנועה או מרותקי בית, והיות והפעילות מתקיימת בביתם הם יכולים להיות נוכחים בפעילות החברתית בלא בעיה. רוב המשתתפים עצמאיים ובעלי יכולות מנטליות גבוהות.

"העצמה לשני הצדדים"

"המטרה של הפרויקט היא ליצור קהילה חברתית בשכונות", מסבירה הילה נוימן, רכזת חברתית בעמותה למען הקשיש המרכז את הפרויקט יחד עם אלימלך. "פעם היו הקשישים יושבים בספסלי הרחוב, נפגשים ומדברים, לאחר שהקשר ביניהם נבנה במהלך השנים בשכונה בה גרו בה גידלו ילדים ונכדים. היום זה לא קורה, במיוחד לא במודיעין. בית חם נותן לכך מענה".

במסגרת "בית חם" הקבוצה נפגשת אחת לשבוע למשך שעתיים בבית מארח במקום הקרוב לכל הגמלאים שנרשמו לפרויקט. ההגעה לבית החם היא עצמאית והחברים נהניתם מפעילות תוכן מגוונת: יוגה צחוק, קידום בריאות, ספורט, סדנאות וכו'. הפעילות מתקיימת ללא תשלום, ומועברת ע"י מתנדבים. חלק מהמתנדבים הוכשרו בתכנית "חיל" של ארגון אשל ג'וינט וחלקם בעלי מקצוע בתחומים שונים ששמחים לתרום מזמנם ומהידע שלהם.

הפעילות מתחילה לרוב במפגש חברתי עם כיבוד קל, ולאחריו קיום סדנה או הרצאה. יכולים להעביר את פעילות התוכן גם קשישים שהם בעצמם חלק מהפרויקט. למשל מי שהייתה מורה להיסטוריה יכולה להעביר הרצאה מעניינת בתחום. "יש פה אלמנט של העצמה לשני הצדדים, גם למתנדבים וגם לגמלאים בעצמם", אומרת נוימן.

רבים מ"הבתים החמים" התרחבו באופן ספונטני לפעילויות חברתיות במסגרת עצמאית, כאשר המשתתפים בהם הפכו לחברים. הם שם בשביל החברים ברגעים הקשים והשמחים ומעלים יוזמות אישיות שונות. בית חם נסמך על מתנדבים ומתנדבות תושבי העיר. הוא לא רק מאפשר לגמלאים מרכז חברתי, אלא גם מאפשר לתושבי העיר אפשרות לתרום. כמעט בכל מפגש, מתנדבים מעבירים כשעה של הרצאה או פעילות אחרת.

בואו להתנדב!

העמותה למען הקשיש מחפשת אחר מתנדבים נוספים, שיסכימו לתרום שעה מזמנם להעביר הרצאה או סדנה כלשהי בבתים החמים. אנשים עם עיסוק מעניין שכולים לחלוק סיפורים עליו, אנשים בעלי כשרון יוצא דופן, אנשים עם כישורים לסדנאות כלשהן- מתנדבים יתקבלו בשמחה בעמותה למען הקשיש. אין צורך להתחייב לפעילות רבה: שעה אחת בשנה תספיק. אם ברצונכם לתרום יותר מזמנכם- אתם מוזמנים.

עליזה אליעז וברכה דגן, שתי גמלאיות העיר, מפעילות את אחד מ"בתים חמים" אלה. "לעיתים יש קשישים שנמצאים באותו בניין עם קשישים אחרים והם אינם מכירים אחד את השני, באמצעות בית חם אנחנו מכירים אנשים חדשים ואנחנו בקשר גם מחוץ לפעילות השבועית. אם טלפונית ואם במפגשים פנים מול פנים", מסבירה אליעז.

עיר לצעירים בלבד?

נטלי מורן, תושבת העיר שאיכפת לה, מתתקשה לראות את הגמלאים מושארים מאחור

 העיר מודיעין מתפתחת כ"עיר צעירה", המעודדת בצורה משמעותית חינוך ודיור למשפחות צעירות ומרובות ילדים. לדוגמא, ניתן לראות כי מירב תקציב העיר מכוון לשיפור החינוך וכי קיים סבסוד דירות לעומדים בתנאים המקדימים. כל זאת הינה פעילות מבורכת, אך ישנה אוכלוסיית יעד הנופלת בחסר בדאגת העירייה כלפיה והיא אוכלוסיית הקשישים בעירנו.

מצד אחד, התחבורה הציבורית אינה אמינה. אמנם חלק מן האוטובוסים מגיעים בזמן, אך חלק גם מאחרים, לא עוצרים לממתינים בתחנה או אפילו לא יוצאים לסיבוב של הקו, ובכך משאירים את הקשיש לחכות לפחות חצי שעה לקו הבא שיצא אם יואיל בטובו. בנוסף, חלק מתחנות האוטובוסים אינן מצוידות במקומות ישיבה. וכך יוצא שבשילוב שני גורמים אלה נותר הקשיש לחכות זמן רב בעמידה ובתנאי מזג אוויר לא תמיד אידאליים לקו אוטובוס שיביא אותו לסידורים בסיסיים כמו בנק, דואר, סופר ומרפאה.

אפשר לשפר מצב זה על ידי הוספת ספסלים לתחנות שאין בהן מקומות ישיבה, וכן הקפדה על עמידה בלוחות זמנים, על ידי ביקורות פתע לנהגים, משוב חודשי, והקמת גוף אליו ניתן לפנות עם משוב על חוויית הנסיעה, ועמידת התחבורה בלוח הזמנים. בנוסף, אני חושבת שהוספת בונוסים לנהגי האוטובוסים המעודדים פניות חיוביות, וסנקציות של פניות שליליות, יצור רצון אצל הנהג להשאיר חוויה חיובית אצל תושבי העיר.

גם לאחר שבעיית התחבורה תיפתר, חסרים מקומות תרבות והעשרה לקשיש, או לפחות מודעות לקיומם. יש להקים מועדון קשישים בו יוכלו להיפגש ולדבר, במטרה למלא את זמנם בתוכן חיובי ובסביבת עניין דומה, ולהפחית את השעות בהן יושבים בבית חסרי מעש. יש לפתוח הרצאות העשרה בשעות הבוקר, או אחר הצהרים, כשיש עוד כוחם לכך, ליצירת תחושת מועילות ויציאה משגרה. יש להם הרבה מה לתרום לדור הצעיר ויש לעודד קיום שיחות עימם בבתי הספר ובשעות אחר הצהרים.

אני תושבת גאה בעיר מודיעין ורוצה לראות אותה מתפתחת בכל כיוון וכל תחום על הצד הטוב ביותר. אני שמחה לראות את ההשקעה הגדולה של העירייה בתושביה ומאמינה שיש ביכולתה אף להוסיף ולתרום יותר לאוכלוסייה המקבלת פחות יחס בימים אלה.

נטלי מורן

(צילום פרטי)