שנתיים לאחר שקיבלה לידיה את המשימה המסובכת, לאחר שזכתה במכרז, החברה נפרדת מהמקום על רקע טענות של הורים • הטענה העיקרית: "במקום חסרו אנשי צוות"

בתמונה: טקס חנוכת בית הספר (צילום: דוברות העירייה)

לפני פחות משנתיים נחנך "פסיפס" – בית הספר השני בעיר לחינוך מיוחד – בטקס חגיגי. אלא שכעת מתברר כי עד כה הדברים לא פעלו לפי התוכניות הוורודות. בקרוב תסיים להפעיל את המקום חברת "בית אקשטיין" ותחזיר את המפתחות לעירייה ולמשרד החינוך, לאחר שתי שנות לימוד בלבד.

בית הספר "פסיפס" מיועד לתלמידים עם צרכים מיוחדים עד "מיוחדים מאוד". כלומר כאלה  שמצבם הפיזי/תפקודי קשה במיוחד ובית ספר כזה הוא הפיתרון היחיד עבורם. התלמידים הם בגילאי 6–12 וכיום יש כארבעים מהם במוסד החשוב.

בית הספר הוקם בשיתוף עם מפעל הפיס ומטרתו הייתה לתת מענה לשתי אוכלוסיות שעד היום חלק מתלמידיהן למדו במוסדות חינוך מחוץ לעיר: ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית קשה וילדים על הרצף האוטיסטי בתפקוד נמוך. בית הספר הותאם לצרכי האוכלוסייה עבורה הוא נבנה והוא כולל, בין היתר, מטבח לימודי בו יכולים התלמידים לרכוש מיומנויות מטבח, חדרי טכנולוגיה ומדעים, חדרי טיפולים, חדרי עזר, מנהלה, גינה טיפולית ואולם רב תכליתי.

בטקס החגיגי שנערך מספר חודשים לאחר פתיחת בית הספר אמר סגן ראש העיריה ומחזיק תיק החינוך מויש לוי: "חנוכת בית ספר 'פסיפס' מהווה סיום לתהליך ארוך להגשמת חלום אותו חלמנו לפני כשש שנים. לכן התרגשותי מפתיחתו, כמו התרגשות ההורים שהיו שותפים לתהליך, היא התרגשות רבה מאוד. סיום תהליך ההקמה רק מסמל את תחילת התהליך החינוכי שצריך לעשות בבית הספר על מנת לצקת לתוכו תוכן ועשייה שיקדמו אותו מעלה-מעלה".

אך כאמור – אותה התרגשות רבה של בכירי מערכת החינוך בעיר, ההורים והתלמידים, התחלפה במהרה בתחושות אחרות לגמרי. כבר מהשנה הראשונה ועד לקבלת ההחלטה בעירייה על השינויים בניהול בית הספר לאחרונה נשמעו תלונות רבות מצד הורי התלמידים שהביעו את מורת רוחם אל מול העירייה. בין היתר התלוננו ההורים על תחלופה גבוהה מדי של אנשי הצוות במקום, חוסר באנשי צוות וחוסר מקצועיות של חלקם. כל זאת במוסד שאחד הדברים החשובים בו הוא שמירה על רציפות של אנשי צוות והיכרות אישית מאוד עם התלמידים שצריכים לבטוח בהם.

"בית אקשטיין", למרות השם שנשמע כמו עמותה או מלכ"ר, היא חברה בע"מ לכל דבר. מדובר בחברה-בת של קבוצת "דנאל", שעיקר עיסוקה הוא תחומי סיעוד, משאבי אנוש ואוכלוסיות מיוחדות. "בית אקשטיין" מתמקדת בתחום החינוכי ומפעילה בישראל מספר מוסדות הדומים ל"פסיפס". כפי שהדברים נראים השבוע – החברה פשוט לא הצליחה לאייש את כל המשבצות ב"פסיפס" ומכאן התחילו התקלות וטענות ההורים.

"בית הספר לא תיפקד"

שוחחנו השבוע עם שחר לביא, מהנהגת ההורים בפסיפס, שהסביר מדוע שמחים כעת ההורים על השינויים שיתבצעו החל משנת הלימודים הבאה: "נכון, היה חוסר שביעות רצון של ההורים מהתנהלות בית הספר עד כה. בית הספר לא תיפקד כמו שצריך, בלשון המעטה".

מתי התחלתם את הנסיון שלכם לשנות את המצב?

"כבר בשנה שעברה היינו לא מרוצים. היה מחסור בכוח אדם ועדכנו את העירייה כל הזמן. זה היה מוקדם מדי להגיד 'נתנו להם צ'אנס' והשנה כבר אי אפשר היה לחכות יותר עם הדברים האלה. פנינו לעירייה שהלכה איתנו יד ביד והיו קשובים אלינו לאורך כל הדרך".

בכל זאת מדובר על בית ספר מיוחד במינו. אתה יודע להגיד איפה נכשלו אנשי "בית אקשטיין"?

"אני לא חושב שהיה כאן כשל ספציפי. מאוד קשה לשים את האצבע איפה הם כשלו בהתנהלות שלהם ובניהול בית הספר. אני מסתכל על בית הספר בכללותו והוא התנהל מאוד לא טוב. אני לא חושב שהבעיה היא בשילוב בין שתי האוכלוסיות שיש כאן כי הכיתות מופרדות. הם רק נמצאים פיזית באותו מקום. כיתות המש"ה (מוגבלות שכלית-התפתחותית) לא מעורבות עם כיתות האוטיסטים. לא שם הייתה הבעיה".

אז מה כן הייתה הבעיה?

"הבעיה הייתה שלא הביאו אנשי צוות, לא הצליחו לקלוט מספיק. אני לא יודע למה, באמת שלא. השורה התחתונה שמעניינת אותנו היא שהיה מחסור עצום בכוח אדם. והיו עוד דברים שהצביעו על חוסר ניסיון בניהול מוסד מסוג כזה".

נטען שהיו מקרים של פציעות תלמידים כתוצאה מהשגחה לא מספקת…

"כן, היו מקרים כאלה. אני לא רוצה כל כך להיכנס לזה מפאת צנעת הפרט של הילדים, אבל כל המקרים האלו דווחו לעירייה, לקב"טים ולכולם. אלה מקרים לא פשוטים".

אילו תגובות קיבלתם מבית אקשטיין לאורך כל השנתיים האלו?

"זה תלוי. היו תגובות ש'הם עושים את המקסימום', כולל בניסיון לקלוט כוח אדם. אמרו שיש קשיים לקלוט כוח אדם מהסוג הזה. בנוגע לפציעות – ערכו בדיקות ובירורים אבל אני לא ראיתי איזשהו יישום של המסקנות. עד שהעירייה התערבה ובאמת נתנה להם בראש הם לא ניסו להתיישר. רק כשהעירייה התערבה והעמידה אותם במקום אז הם התיישרו".

אז בית אקשטיין לא הצליחו לעמוד בתקני כוח האדם הנדרשים ממוסד חינוכי כזה?

"לא, ממש לא. הם לא הצליחו. לדוגמה –  כל השנה לא הייתה קלינאית תקשורת בבית הספר, שזה לא תקין בלשון המעטה. זה אלף בית של בית ספר כזה עם כל הילדים ובעיות התקשורת שלהם. הסייעות התחלפו על ימין ועל שמאל והילדים האלה צריכים יציבות. קשה להם כשהצוות מתחלף כל הזמן ומתחילים להכיר מחדש את הילדים והבעיות מהן הם סובלים. זה מאוד בעייתי כל פעם מחדש להתחיל את תהליך ההתאקלמות וההכרות הזה. גם עצם העובדה שזה לא בית ספר של משרד החינוך מנע מכוח אדם להגיע לבית הספר. עכשיו, כשנהיה בית ספר מוכרז רשמי, זה אומר גם מציאות אחרת מבחינת תקנים, 'אופק חדש' למורים ועוד הרבה מאוד דברים טובים שהילדים לא זכו לו כאשר בית הספר הוגדר כמוכר שאינו רשמי".

איך נראו השפעות המצב הזה אצל הילדים?

"זה משפיע עליך גם ביום יום כשאתה לוקח את הילד ורואה את המחסור וגם בבית כשאתה רואה שהילד לא מתקדם. היו גם ילדים שהייתה להם רגרסיה. ילדים שהתקדמו איתם במוסדות בהם הם למדו וכשהגיעו לכאן והפסיקו לעבוד איתם ברמת הקלינאית וכולי אז הייתה רגרסיה. אתה בא ורואה את הבן שלך במצבים שלא עובדים איתו וזה מתסכל מאוד כי כל יום פה חשוב. הרגשנו ששרפנו שנה סתם".

תגובות

חבר מועצת העיר שחר מי און, אב לילד עם צרכים מיוחדים בעצמו ומיוזמי הקמת "פסיפס", אמר השבוע: "זה בית ספר מאוד מיוחד ואני מקווה שכל התהליכים שם יעברו בצורה טובה. הוכח כאן שגם להורים יש יכולת להוביל שינוי, בטח ובטח כשמדובר בחינוך מיוחד. אני מברך על המהלך ומקווה שיצלח ויהיה לטובת הילדים קודם כל. זו המטרה, שלילדים יהיה פה טוב ושהמערכת תדע לחבק אותם ולשלב אותם עד כמה שאפשר".

מהעירייה נמסר בתגובה: "הנהלת 'בית אקשטיין' החליטה לסיים את ההתקשרות בעניין הפעלת בית ספר 'פסיפס'. העירייה ומשרד החינוך מכבדים את החלטת בית אקשטיין, ונערכים להפעלת המוסד על ידי משרד החינוך והעירייה. ביה"ס יהיה במעמד 'מוכר ורשמי' כמו כל בתי הספר היסודיים בעיר, לרבות ביה"ס לחינוך מיוחד 'גוונים'".

את תגובת "בית אקשטיין" לא היה ניתן להשיג השבוע למרות ניסיונות חוזרים ונשנים. פנינו גם לחברת האם "דנאל" וגם מהם לא התקבלה כל תגובה.