בערך 15 אלף שנה חלפו מאז בייתו בני האדם זאבים והפכו אותם למעשה ל"חברו הטוב ביותר של האדם". על פי הנתונים מחזיקים תושבי ישראל כמעט 400 אלף כבלים כיום, אולם נשאלת השאלה האם אנחנו באמת מבינים את נפשו של הכלב או שעדיין מסתכלים עליהם כעוד בן משפחה ללא ההבדלה המתבקשת בין כלב לאדם.
במושב שילת מתגורר ופועל מזה שנים רבות אבנר רז – אחד מבכירי המאלפים בישראל ומי שהיה ממקימי יחידת "עוקץ" הצה"לית. לדברי רז, למרות ההתקדמות האדירה המתרחשת בארץ בשנים האחרונות, עדיין קיימת בעיה בסיסית בהבנת נפשו של הכלב ומדוע הוא מתנהג כפי שהוא נוהג. בעיה זאת היא גם זאת שגורמת לעשרות אלפי כלבים להינטש בידי משפחותיהם מדי שנה ולמכלאות העמותות השונות להתמלא עד אפס מקום.
את דרכו עד שנהפך למומחה לנפשו של הכלב החל רז כבר בגיל חמש. "מאז שאני זוכר את עצמי הייתי מחובר לכלבים. אני זוכר את עצמי הולך בלילות בחולון, שאז עוד היו בה הרבה שטחים פתוחים, והיו מצטרפים אלי גורים. לאחר מכן גדלתי בקיבוץ ועבדתי עם בעלי חיים, כולל כלבים. לא ידעתי מה אני עושה, אבל ראיתי שאני עושה משהו נכון. הכלבים תמיד התחברו אלי וכבר לא היו נובחים לכיווני כשהייתי עובר בשבילי הקיבוץ. שם התחלתי להבין באמת מה זה אומר נפש של כלב".
את לימודיו הרשמיים בתחום עשה רז בארצות הברית, שם שהה עם משפחתו במשך שמונה שנים. לאחר קריירה מוצלחת כסוכן מכירות החליט רז להחליף מקצוע והצטרף לבית ספר מוכר לאילוף. הוא דוחס שנתיים של לימודים לתוך שנה אחת, בה שהה בכלבייה 24 שעות ביממה והתגורר במקום. לאחר החזרה לארץ הוא נקרא לשירות מילואים, שם ביקש מקצינת המיון שתפנה אותו אל יחידת הכלבנות הצה"לית, שבימים ההם עדיין הייתה בגדר סוד צבאי.
"זה היה בשנת 1992 וקצינת המיון ענתה לי שאין לה מושג על מה אני מדבר. החלטתי לגשת לבסיס בו ישבה היחידה וביקשתי מהש.ג להשיג לי בטלפון את מפקד היחידה. באופן מפתיע הם שיתפו אתי פעולה ולמחרת כבר ישבתי איתו בפגישה והצגתי לו את הרעיונות והידע שלי לגבי שימוש צבאי בכלבים והאפשרויות השונות. מפקד היחידה התלהב ממה ששמע ממני ושלח אותי כבר למחרת להתגייס למילואים בתנאי שירות קבע. שבע שנים שירתי ביחידה ועשיתי שם בעצם את כל הפיתוח שלה למה שהיא היום".
בוא נחזור לאזרחות. מה הדבר הראשון שצריכה לדעת משפחה שרוצה לאמץ כלב מכלבייה?
"קודם כל הם צריכים לענות על השאלה האם הם ישבו עם עצמם ועשו חושבים. האם הם שאלו את עצמם לאיזו מטרה הם מביאים כלב הביתה ומה הצרכים שלהם. האם מביאים כלב למטרות חברתיות בשביל הילדים או למטרות שמירה? או סתם כי הסוג של הכלב שהם רוצים הפך לטרנדי? ברגע שההחלטה נעשית באופן לא מושכל, לכלב יהיה קשה להיכנס לבית שלא מוכן באופן מלא לקראתו. אחרי ההבנה שהם רוצים כלב, צריך לחשוב גם איזה סוג של כלב. עם הרבה שיער או מעט, זכר או נקבה וכולי. יש כל כך הרבה משתנים שצריך לתת עליהם את הדעת בישיבה משפחתית".
כמה מהמאמצים לא עושים את החשיבה המוקדמת הזאת?
"99.9%. באמת, אנשים לא עושים את זאת עם חשיבה מראש. כיום העמותות השונות כמו 'תנו לחיות לחיות' עושים את החשיבה הזאת בשבילם באמצעות מילוי שאלונים מורחבים ובדיקת ההתאמה של המשפחה לכלב ספציפי. אתה לא תאמין כמה אנשים הולכים לקניון, רואים שני גורים בארגז מוצעים לאימוץ, וחוזרים הביתה עם כלב. היה לי מקרה בו נתקלתי ושמעתי מהאישה שבעלה נסע עם הילדים בכביש הסרגל, ראו מישהו עומד בצד הכביש עם גור של האסקי, עצרו לידו וחזרו עם הכלב הביתה. עצם העובדה שאנשים לוקחים כלב על פי גחמה זה אומר שהם בכלל לא מבינים שהם מכניסים הביתה עוד בן משפחה. זה להכניס הביתה תינוק עם צרכים משלו, רצונות, רגשות ורגישויות. אני עובד בתחום כבר ארבעים שנה והיו לי מעט מדי מקרים בהם ראיתי משפחה שבאה להתייעץ עם איש מקצוע לפני האימוץ".
מה קורה כשכלב כזה מגיע לבית כזה?
"קורה כאוס. בסופו של דבר רוב הכלבים האלה נזרקים אחר כך מהבית ומוצאים את עצמם בכלביות של העמותות השונות. מה שקורה זאת אפליה של הכלב שנקראת 'אפליה תפישתית'. הבעלים חושבים שהכלב הוא בן אדם, הם לא מבינים מה זה בעצם כלב".
הכלב כתינוק חדש
מה הסיבות לנטישת כלבים?
"הסיבה הראשונה היא התנהגות בעייתית שנובעת מאותה חוסר הבנה של החיה. אנשים חושבים שכלב חווה את אותן חוויות שהם חווים, שהוא צריך לדעת מתי אסור לו לכרסם רהיטים, לקפוץ על בני אדם או לעשות צרכים. כל הזמן אומרים לו 'אסור' ומצפים שיבין ויתנהג כמו בן אדם, אבל מה לעשות שהוא לא בן אדם. יש לו רגשות. כעס, עצב, שמחה, קנאה, בהלה. כלב נכנס לבית עם המון רגשות וצורך להיות חלק מהמשפחה. האפליה היא כאשר מנסים לפתור התנהגות בעייתית מבלי להבין איך הכלב חושב ומדוע הוא מתנהג בצורה הזאת. כמו כל ההורים, אף תינוק לא מגיע עם הוראות הפעלה וכך גם עם כלבים. אף אחד לא שואל אותו למה הוא עושה צרכים על המיטה כשבעל הבית לא נמצא או למה הוא תוקף את בעליו שניגש אליו בזמן שהוא אוכל".
ההבנה שלנו את הכלבים משתנה עם הזמן?
"ב-15 השנים האחרונות יש התקדמות משמעותית בעניין הזה. זה משתנה עם הזמן. פעם כשהיית מדבר על אילוף היית מדבר על 'שב', 'רגלי' ו'ארצה'. בכלל לא ידעו מה זה אבחון בבית כמו שאני עושה. אני עשיתי 'סופר נני' עם כלבים כבר לפני עשרים שנה. אני מגיע לבית, צופה בכלב, מאבחן ונותן פרוגנוזה".
תן דוגמאות לדרך בה אנחנו לא מבינים את הכלב.
"קח לדוגמה כלב שעושה צרכים על המיטה של הבעלים שנמצא מחוץ לבית. לרוב זה מגיע ממתח שנובע ממערכת היחסים עם הבעלים. או כלב שמכרסם רהיטים. צריך לעשות את הבחנה המבדלת – האם זה נובע משעמום? או ממתח וחרדה? אנשים חושבים שהכלב עושה להם 'דווקא', שהוא חושב בצורה של בני אדם. בדרך כלל לא טעים לכלב לכרסם רהיטים, אפילו מסוכן עבורו. הוא מכרסם כי זאת הדרך שלו לפרוק את המתח שהוא חש. לעיסה היא אקט פורק מתח. הכלב יכול להיות מאוד תלותי בבעלים שלו ולא יכול להגיע אליו, מזה נוצר מתח נוראי שהוא חייב לפרוק. אז אם ההכלב הוא טיפוס אוראלי אז הוא יכרסם, אם טיפוס ווקאלי אז ינבח בלי הפסקה במשך שעות. אם הוא טיפוס סומטי אז הוא יעשה את הצרכים שלו על המיטה ועם הריח הוא יוכל להרגיש בטוח. האקט יחזור על עצמו כי הכלב מקבל חיזוק פנימי ורואה שזה עובד ופורק את המתח. כשהבעלים יחזור וכעס הוא יקח את הכלב אל הצרכים וידחוף את ראשו לעברם כדי להראות את הכעס שלו ולנסות לחנך. הבעיה היא שכלב שעשה מעשה לא זוכר אותו כמו שבני אדם זוכרים. יש לו התנהגות ספונטנית, זה נשכח ממנו והוא לא ידע על מה הבעלים כועס. מה הוא כן ילמד? לפחד מבעליו ואז הוא ימצא את עצמו במערכת יחסים בעייתית עם הבעלים שלו. יהיה לו קשה יותר לסמוך על הבעלים, להרגיש ביטחון ולתת ולקבל אהבה".
איפה עוד אנחנו לא מבינים את הפסיכולוגיה של הכלב?
"המון כלבים יוזמים התנהגות שקובעת 'מי מנהל את העניינים בבית'. למשל כשדופקים בדלת והכלב מתחיל ישר לנבוח או לקפוץ על מי שנכנס. מבחינת הבעלים זה הופך למטרד, אבל מבחינת הכלב זאת התנהגות נורמלית. זה מה שהוא עושה בטבע כחלק מלהקה. אם נשמע רעש מפחיד אז הוא ינבח ויזמן את שאר חברי הלהקה. הכלב לא מבין שעכשיו הוא נמצא בבית ולא צריך להגן על הלהקה. מבחינתו הוא עושה את תפקידו. זה נובע גם מהמקורות הטבעיים של הכלב, בהם הלהקה משתפת פעולה ופועלת באסטרטגיה משותפת. אם הכלב הוא צייד טוב אז הוא יוביל את הצייד. אם הוא פחדן אז הוא ישמור וינבח. זאת גם הסיבה שכלבים מוכנים לשתף פעולה עם בני אדם. לא בגלל שהם רוצים לרצות אותנו, אלא כי הם רגילים לעבוד בשיתוף פעולה".
הישרדות מעל הכל
מה קורה לכלב שננטש ומוצא את עצמו במכלאה?
"מבחינת הכלב כשהוא ננטש זה אסון קולוסאלי. 'אני לבד, אני לא אוכל לשרוד'. חרדת הנטישה שהכלב יכול לפתח לא נובעת מכך שהבעלים נטשו אותו אלא מכך שהוא נמצא ללא להקה וללא התנאים שהוא צריך כדי להתקיים. זה יכול להיות מלווה בהמון חרדות ומשברים, תלוי באופי של הכלב. ההשלכות יכולות להגיע עד לבעיות התנהגות חמורות, דיכאון וצורך בתרופות פסיכיאטריות. יש כלבים שמסתגלים למצב החדש מאוד מהר ויכולים לחוות את זה כחוויה נחמדה בהם הם מוקפים בכלבים. מי שפחדן, חלש או תלותי, יפתח פחדים חזקים, דיכאון וגם נוירוטיות".
מה קורה כשמשפחה מאמצת את הכלב הזה?
"זה תלוי מאוד איך הם מאמצים. האם הוא עבר אילוץ וטיפול בזמן ששהה בכלביה? האם המשפחה נעזרת בליווי מקצועי במהלך קליטת הכלב לבית החדש וכולי. מאז שהתווספו עוד ועוד עמותות יש עלייה במספר הכלבים עם בעיות התנהגותיות. לא לכל העמותות יש מאלפים שיעבדו עם הכלבים. כשכלב כזה מגיע לבית חדש, הכל תלוי האם יש התאמה בין המשפחה לכלב, בהתחשב במבנה המשפחתי והסביבתי. קח לדוגמא את הכלב שיש לי פה בסלון כרגע. אם אמסור אותו למשפחה זה יהיה רק לזוג מבוגר בלי ילדים, שם הוא יוכל לשמש למטרות שמירה בחצר גדולה. אם אתן אותו למשפחה עם ילדים, הוא ינשך ויגורש מהבית".
כמה זמן לוקח לכלב שבא ממכלאה להסתגל לבית חדש?
"בין שבוע לשנה, כמו במקרים של הכנעני למשל. יש לכלב תקופת הסתגלות לתנאים החדשים בדיוק כמו לאדם שנחת מטיסה ארוכה וסובל מג'ט לג במשך כמה ימים. בהתחלה הוא רובץ כמו שטיח והבעלים מבסוטים. אבל אחרי ההסתגלות מתחילות לצוץ הבעיות ההתנהגותיות שהיו לו מלכתחילה ובגללן הגיע למכלאה. הבעיות לא טופלו. מצבו של הכלב תלוי גם בחוויות שחווה בעבר, אבל באופן כללי הבעיות נובעות בגלל הבעלים והסביבה. אני מטפל יותר בבעלים מאשר בכלב. אנשים שואלים אותי 'איך אתה מתקן כלב?' ואני עונה שאני לא מתקן. זה לא מנוע מקולקל. אני עובד על הרפלקסים שלהם אבל לא באופן של להגיד 'לא' אלא בצורה של לתת אפשרויות אלטרנטיביות לפתרון המצוקה של הכלב. זאת טכניקה לשינוי התנהגותי שמשנה את הרגש של הכלב. אני פונה לשורש הבעיה ולא לסימפטום".
בתמונה אבנר רז בקורס מאלפים (צילום פרטי)
