טניס הנשים ברמה הלאומית מצוי בשפל מזעזע. לראשונה מאז 2005 אין לישראל נציגה במאיה הראשונה בעולם וגרוע מכך – הציבור הישראלי אדיש לחלוטין. בימים עברו, לכל הפחות, חובבי הספורט התעניינו, חיוו דיעה, דיסקסו והתלהטו. אם בחיי המין של ציפי אובזילר, אם בחיי הנישואין של אנה סמאשנובה ואם בחיי התענוגות של שחר פאר. לפני כמה בקרים ירדתי לרחוב ושאלתי אנשים מי מהטניסאיות שלנו היא המרגשת ביותר. אחד ענה "שחר גלושקו". חברו אמר לו "אידיוט, קוראים לה יוליה פאר". בשלישי כבר התייאשתי. הוא אמר "יש לי. דודי סלע!".
עם כל התסכול, לפחות לגבי השניים הראשונים שענו אפשר להבין את הבלבול. כשמדובר בשחר פאר וביוליה גלושקו, יותר קל להבדיל בין האחיות וויליאמס. שנים חשבתי שאחת מהן חייבת לשנות את השם, אבל פתאום מתברר שזה בכלל לא העניין. הישראליות, במקום שיעשו מאמץ, התברר שאת 2014 הן כילו בניסיונות להידמות זו לזו אפילו יותר. מספיק להביט ברשימת ההישגים שלהן העונה כדי להתבלבל לחלוטין (וכשמדובר בשתיהן, בהחלט אפשר להוסיף למילה הישגים מרכאות):
בשלושה מארבעת טורנירי הגראנד סלאם שנערכו הן הודחו כבר בסיבוב הראשון. שתיהן השכילו להרחיק מעבר לסיבוב הראשון בטורניר גראנד סלאם אחד בלבד. שחר רשמה סיבוב שני באליפות ארצות הברית ואילו יוליה העפילה לסיבוב השלישי באליפות צרפת. והדמיון בין השתיים לא מסתיים בטורנירים הגדולים. שחר הפסידה העונה ב-28 משחקים וניצחה ב-20 בלבד. יוליה לעומתה ניצחה ב-22 והפסידה ב-30. עיניכם הרואות: שתיהן במאזן זהה, מינוס שמונה שלילי. אפילו הארנק שלהן התמלא באופן דומה להפתיע. בעוד יוליה אספה 250 אלף דולר העונה, שחר הרוויחה מעט יותר – 300 אלף דולר.
הדירוג לא משקר. שחר סיימה את העונה במקום ה-118 ואילו יוליה גלושקו סיימה אותה לא הרחק מאחוריה, במקום ה-154. שתיהן יאלצו לקחת חלק במוקדמות אליפות אוסטרליה 2015 וכלל לא בטוח שהן יצלחו את המסע לעבר ההגרלה הראשית. לא מן הנמנע שבגראנד סלאם הפותח בשנה הבאה לא תהיה לישראל ולו נציגה אחת לרפואה.
* * *
יוליה גלושקו עשתה התקדמות אדירה. אך השנה היא העפילה לסיבוב השלישי ברולאן גארוס והשוותה את ההישג שרשמה ב- 2013 ביו.אס.אופן. בנוסף היא רשמה דירוג שיא בקריירה – 79 בעולם. העובדה שהיא שילשלה לכיסה 250 אלף דולר חוטאת לאמת. לאורך הקריירה שלה היא הרוויחה מפרסים 600 אלף דולר. כלומר ב-2014 היא הכניסה כמעט חצי מהסכום! לאור זאת קשה לכנות את העונה שעברה עליה ככישלון. היא אמנם לא השכילה להתייצב במאיה הראשונה, והייתה אף רחוקה מהיעד שהציבה לעצמה, טופ 50, אבל בסך הכל היא בהחלט יכולה לשמור על אופטימיות זהירה למרות הסיומת המאכזבת. אולי היא לא תהיה מרחק נגיעה מהעשירייה הראשונה בעולם, אבל אם לוקחים בחשבון שהיא כבר הייתה על סף פרישה מטניס, אפשר להגיד בפה מלא שהיום היא שחקנית לגיטימית בסבב ומעבר לכך.
ובכן – הכל עניין של פרופורציות. כי כשמדובר בשחר, מנגד, הסטנדרטים שונים. אין מה לעשות, היא כבר הרגילה אותנו ליותר. מספיק להסתכל על הארנק. בדרך כלל הוא לא משקר. מי שהרוויחה מפרסים מעל לחמישה מיליון דולר לאורך הקריירה רשמה השנה ירידה משמעותית בהכנסות ושילשלה לכיסה פחות מעשרה אחוזים מהסכום. שלושה רבעי גמר בטורנירי WTA? זה הכל? שנה קודם לכן, ב-2013, היא זכתה בסוג'ואו והעפילה לגמר בבאקו. הדעיכה ההדרגתית של המחבט מספר אחת נמשכת ודי בעובדה שיוליה החזיקה בתואר לפרקים כדי להעיד על כך.
* * *
אז מצד אחד יוליה הדביקה את הפער. מצד שני, שחר באה לקראתה. בינתיים הטניס הישראלי מאבד מהרלבנטיות שלו ואם בדירוג העולמי מתקשים להכריע מי קודמת למי, מה יעשו הישראלים המבולבלים?
ונגיד ותרצו לבקר בבית הוריה של אחת מהטניסאיות הבכירות שלנו, ופניתם בפנייה הלא נכונה. אתם עלולים למצוא את עצמכם בבית הוריה של השנייה. וכשתדברו על הבת שלהם, הטניסאית הנפלאה, אפילו הם לא ישימו לב.
אז לא, אף אחד עדיין לא צריך לעבור דירה. האחיות וויליאמס לא היו שכנות, הן גרו באותו בית. אבל סרינה בידלה את עצמה מאחותה על ידי כך שהפכה לאחת הטניסאיות הגדולות בהיסטוריה. תרתי משמע. אם שחר או יוליה לא מעוניינות להעלות מאסה, אחת מהן יכולה להביא תואר גראנד סלאם. לכל הפחות, אחת מהן חייבת לעלות על גל ניצחונות שיזניק אותה למקום אקטואלי בדירוג העולמי ויסדר לה, לצד תמונות בעיתונים, גם הגרלות סבירות בטורנירי גראנד סלאם ומשחקים שמועברים בשידור חי ביורוספורט. בינתיים הצופים הישראלים רק זוכים לקרוא עליהן, במקום שיראו אותן משחקות. תחת הערך שלהן בתשחץ הם רושמים "ירדן ג'רבי". כמו שזה נראה, אולי בסוף דודי סלע באמת יעשה גברת דאוטפייר. ויפסיד לונוס.
(צילום ארכיון)
