רשות העתיקות השלימה חפירה רבת היקף באחד האתרים הארכיאולוגיים הפחות ידועים שנמצא בתחומי מודיעין, ובו התגלו מאות ממצאים חשובים מהתקופה החשמונאית ובית השני. אלה מלמדים הרבה על סגנון החיים של תושבי מודיעין הקדומה. למעשה – מדובר בגילוי ראשון של מקום יישוב יהודי עתיק, שלא היה מוכר עד כה. שמו בישראל: חורבת אשון.

מדובר בחפירה רחבת מימדים שבוצעה במתחם מערבית לגבעת ברפיליה. סמוך מאד לשכונת אבני חן ולשכונת נופים, בגדתו הצפונית של נחל ענבה.

על הגבעה, שמתנשאת לגובה 233 מטרים, גילו הארכיאולוגים יישוב חקלאי בעיקרו, שאליו הגיעו כנראה גם רבים מעולי הרגל שעשו דרכם לבית המקדש בירושלים ועצרו להתרענן במקום. לפני המשך הדרך לירושלים דרך בית חורון.

ברשות העתיקות עדיין לא רוצים לחשוף את כל הממצאים, וגם עצם החפירה נשמר בסוד במהלך חודשי הקיץ, אבל מעט מהמידע בכל זאת נחשף וניתן היה לשמוע על כך בהרצאתו של הארכיאולוג אברהם שמעון שטנדלר, האיש שחפר במקום, בכנס השנתי המסורתי "מורשת מודיעין" ה- 12, לזכרו של פרופ' יאיר פרג, שהתקיים השבוע.

קומפלקס עם מגדלי שמירה

בכנס סיפר שטנדלר: "בקיץ האחרון ביצענו חפירה רבת היקף בחורבת אשון, שמתייחסת לתקופה שלא ידענו עליה הרבה. באתר מצאנו עדויות ושרידים מכמה תקופות, החל מהתקופה הניאוליתית ותקופת הברזל, דרך התקופה הפרסית, התקופה הביזנטית, תקופת בית שני ובמיוחד תקופת החשמונאים. וגם לאחר מכן – בתקופת המרד הגדול, מרד בר כוכבא ועד לעת החדשה. מצאנו שרידים של מבנה עוצמתי ענק, רחב ידיים עם קירות אדירים".

שטנדלר תיאר את השרידים על הקרקע, כך שצריך לדמיין את מימד הגובה של הקירות. אולם ניתן לראות על פי גודל האבנים, שחלקן מגיע גם לאורך של יותר ממטר ולמשקל של כמה טונות, כי היה מדובר בבניין ענק מימדים.

"מדובר בבית חווה חקלאית, שהיה בנוי במתכונת האופיינית לתקופת החשמונאים" פירט החוקר. "המבנה כולל יחידה פנימית מלבנית שבה מבנה ובו חדרים רבים וכן חצר, כשכל הקומפלקס הזה הוא בגודל 25X50 מטרים. בפינה הצפונית-מזרחית נמצאו שרידי מגדל גבוה, כנראה מגדל תצפית או שמירה".

וזה לא הכל: סביב המבנה הפנימי הקיף את הבניין עוד מבנה חיצוני עם חצר, גדול יותר בהיקפו. זה השתרע על שטח של 60X75 מטרים. כאן לפי הסברות היה איזור הארחה לעולים לרגל ומגורי התושבים המקומיים פשוטי העם, שעסקו בחקלאות וגידול בעלי חיים.

גם במבנה החיצוני שולב מגדל תצפית ושמירה בחלקו הדרומי-מערבי, כך שהמבנה כולו היה שמור ומוגן היטב –  צורך נחוץ בשל מיקומו המרכזי של היישוב, עם דרך ראשית שדרכה עברו פרט לצבאות כובשים גם נוודים ושודדים.

מומחה המקוואות – הרב אלחרר

בקרוב יחזרו חופרי רשות העתיקות לחורבת אשון כדי להמשיך את החפירה ולהשלימה. "זאת כדי שנוכל להציג את האתר לציבור הרחב", כך שטנדלר. "זהו דפוס יישוב מוכר לנו מהתקופה החשמונאית. מצאנו בו מאות מטבעות חשמונאים ואת כל האלמנטים של יישוב חקלאי יהודי אופייני לתקופה, שנקרא 'בית חווה מוגן'. במקרה הזה הוא הוקם על פיסגת האתר ובו מתקנים חקלאיים רבים מאד, גתות ואפילו כוכי קבורה".

מבחינה דתית המעניין במקום הוא שבחפירה התגלה מספר רב של מקוואות, מה שמעיד על יישוב יהודי גדול, ובעיקר על הגעתם של עולי רגל למקום שעצרו לנוח לפני העליה לירושלים. אלה נהגו לטבול במקווה כדי להיטהר לפני הדרך הארוכה לירושלים ולבית המקדש ולכן בחורבת אשון ובכלל באזור מודיעין התגלו הרבה מקוואות.

בכנס השתתף גם רב העיר אליהו אלחרר, שהתגלה כאחד המומחים הגדולים בישראל לנושא המקוואות והלכות הטהרה במקווה. אלחרר ליווה את החפירה לכל אורכה והציע לחופרים משמעויות הלכתיות של המימצאים שהתגלו.

"אחד התחומים הקשים ביותר בפסיקה ההלכתית הוא נושא המיקוואות ובאזור מודיעין בלבד מצאנו עד כה 180 מיקוואות", סיפר אלחרר. "זהו מקום היישוב שבו ריכוז המקוואות הגדול ביותר בארץ ישראל. בין השאר משום שהמקום היה התחנה האחרונה של עולי הרגל לפני הגיעם לבית המקדש בירושלים".

 ובינתיים, בחאן אל-עומדאן

עם המשך החפירות והגילויים צפוי אתר "חורבת אשון" להצטרף למעמדו של אתר העתיקות החשוב של העיר – "חאן אל עומדאן". יותר מ-600 מבקרים ניצלו את מזג האוויר הנעים ששרר ביום שישי האחרון והגיעו להפנינג חנוכה שערך אגף תרבות ואירועים בשיתוף ועדת שימור אתרים בבית הכנסת החשמונאי באתר זה.

את פני הבאים קיבלו שופרות ומתופפים וכן שתי דמויות של "מודי" – הדמות התיירותית מודיעין. במתחם ראו המבקרים כיצד התנהלו החיים במקום זה ממש לפני למעלה מאלפיים שנה, ערב מרד החשמונאים ביוונים. שחקנים (מהסטודיו המקומי של דבי אוליאל), לבושים בתלבושות תנ"כיות, הסתובבו בין המשתתפים, הסבירו על אורחות חייהם בתקופה ההיא וחילקו מטבעות שוקולד ופירות. בנוסף נהנו המשתתפים מסדנאות שהפעילה רשות העתיקות: הילדים הכינו חנוכיות וכדי שמן מחמר, יצרו נרות משעווה והכינו מטבעות חשמונאים באמצעות ריקוע על דפי נחושת. מאות המשתתפים שהגיעו להפנינג נהנו גם מההצגה המפורסמת "אחרוני המכבים" של "תיאטרון אספלט", במסגרתו נפגשו המשתתפים עם שלושה לוחמים מכבים מצחיקים ששילבו במופע קטעי נגינה, להטוטים, טקסטים עתיקים והרבה הומור.

שמעון גואטה, יו"ר ועדת שימור אתרים במועצת העיר, סיכם: "ילדי ותושבי מודיעין מכבים רעות זכו לחזור בזמן לתקופת ימי בית שני וטעמו במקצת על איך חיו החשמונאים באזורנו ובפרט בבית הכנסת העתיק המשוחזר. אין ספק שבמסגרת הפעילות הקהילתית, התרבותית והחינוכית נזכה להמשיך את המורשת". 

בתמונה השרידים ב"חורבת אשון". צריך לדמיין את תהילת העבר (צילום: גדעון בכר)